יום רביעי, 30 במרץ 2016

Genki sushi

למען המדע, הלכנו להשוות את חוויות הסושי לתוצרת של סושיית מסוע גימיקית ותיירותית. המסעדה נמצאת בשיבויה, הרובע שבני הנוער הפכו למגרש המשחקים שלהם, והמסעדות שנפתחו במקום התאימו את הגישה והתמחור. 
כל סועד יושב על הבר ומזמין במסך מגע מתוך תפריט זול וממשק מאתגר, ותוך כמה דקות מגיעה שינקנסן עם ההזמנה. כייפי, מהיר, ואפילו בסדר בטעם. 


ניסינו - 
סלמון וסרדינים. איכות הדגים סבירה (שזה יותר טוב ממה שיש בארץ), ודווקא האורז (החלק החשוב בסושי, זכרו זאת) היה נוקשה ויבש. 


דיונונים ובמיה. אכלתם פעם נזלת של ילד? כזה. 


טונה. באמת שלא רעה כמו שציפיתי בשביל זוג במחיר כזה. טרי, מרקם טוב וללא טעם לוואי דגי. 


איקורה (ביצי סלמון). כמו מהסופר. 


ויש גם קינוחים זולים. מון בלאן בטעם מאצ׳ה למשל הרגיש כמו פאי מרגרינה


ופלאן שהיה מצויין למרות שהרגיש תעשייתי (למי זה מפריע. פלאן זה טוב) 


חביתה מצויינת, מתוקה ואוורירית. 


וגם את זה, כי זה מצחיק שיש צ׳יזבורגר על סושי. 


כמו בשאר סושיות המסוע, תה ירוק חופשי חופשי. 


בערך 150 יין לצלחת, שזה משהו כמו 5 שקלים (זול!). סביר להניח שישבו לידכם גאייג׳ינים נובים שהרגע נחתו ביפן ובטוחים שזה הסושי הטוב בחייהם, אבל אתם יודעים קצת יותר טוב. 





אין תגובות

הוסף רשומת תגובה

© Memories of a Gaijin
Maira Gall