היצירות של אקי-סאן

אז כאמור התארחתי בסופ״ש האחרון אצל אקי, אישה יפנית מקסימה ומוכשרת במגוון תחומים, בכל פעם היא חשפה צד נוסף ביצירתיות שלה ואין לי מושג איך היא מוצאת זמן לכל הדברים האלה. רציתי להציג לכם בקצרה חלק ממה שהיא מכינה -

זה פרח סאקורה מבלונים, היא מפסלת דמויות יפניות מורכבות ומלאות דמיון. את הפרח הזה היא העניקה לי כשנפגשנו. 

שלוש מתנות שונות שהיא תפרה כמתנה עבורה. נרתיק קטן, תחתיות לכוסות וקלמר לבית הספר. התרגשתי ממש! 

היא הציגה לי שלל של פסלים מקיפולי נייר שהיא מכינה, ללא דבק ומספרים, והיא למדה אותי  להכין אוריגמי של עגור.

ואת הפרחים האלו היא הכינה מבד של קימונו ישן. 

כל זה עוד בלי להתייחס לבישולים שלה, אבל על כך בפוסט הבא :)

תודה רבה אקי סאן!

חברים חדשים - 新しい友達

כשפתחתי את הבלוג הזה לא תארתי לעצמי כמה משמעותיים יהיו הזכרונות שלי מיפן, חשבתי על מסעדות וטיולים עם הרבה תמונות, אבל שום דבר לא הכין אותי לחוויה שעברתי בסופ״ש האחרון, חוויה שאני עדיין חי בתוכה. 

לפני כמה חודשים הכרתי בחורה יפנית באינטרנט שהתעניינה בישראל ובעברית. דיברנו בקושי רב, כי יפנית היא השפה היחידה שאנחנו יכולים להחליף בה משפט שלם. 

זה היה תרגול נהדר עבורי, אבל גם הזדמנות להכיר אדם מעניין והשיחות היומיות הפכו לשגרה כייפית. 

מפה לשם, כשהיא שמעה שאני מגיע ליפן היא התעקשה שנפגש, וכדי לעשות את הסיפור קצר, ובהחלט יש מה לקצר, אז אספר שמצאתי את עצמי מתרחק מטוקיו בשינקנסן , מתארח בבית יפני באיזור כפרי שאף תייר לא חלם להגיע אליו, ומבלה יומיים עמוסי חוויות עם אישה יפנית מדהימה ורחבת לב, ובתה בת ה16 שהפכה כל רגע למצחיק ומרתק. שתיהן הפכו לחברות שלי ואני אוהב אותן בכל ליבי. 

אני אאלץ לפרק את הטיול הזה למספר פוסטים שיגיעו בהמשך, כי קרו ביומיים האלו כל כך הרבה דברים. 

אקי-סאן, הונאצו-סאן, תודה רבה! 3>