יום שלישי, 22 במרץ 2016

בזמן שאתם חוגגים את פורים בארץ, ככה זה נראה ביפן יום יום






אובנטו ברכבת


מגוון דברים והפתעות קטנות, מטוגן, מאודה, סלטים קטנים. טעים מאד. 


צוותי נקיון

בארץ אלו חולצות מוכתמות עם כיתוב סטייל ״א.א. שירותי אחזקה ונקיון״ , וביפן תלבושות בעיטור פרחי סאקורה לנשים, וחלוקי עבודה כחולים לגברים. מבריקים ומעומלנים. 

הצוותים האדיבים מחכים לרכבת השינקנסן בתחנה, קדים קידה עמוקה עד שאחרון הנוסעים יורד ממנה, ואז נכנסים ומצחצים אותה תוך דקות ספורות במקצוענות ואדיבות. 



צרפתי וידאו שמצאתי שממחיש כמה המערכת הזו משומנת ויעילה 



Ganbatte! がんばって

אחד הביטויים החשובים שכדאי להכיר בשפה היפנית. המילונים מתרגמים אותו ל״בהצלחה״, אבל התרגום לא מדוייק מבחינה מילולית. ליטרלית, הפירוש הוא ״עשה את ההכי טוב שלך״ (do your best), ואפשר להגיד אותו בכל סיטואציה שבה רוצים לאחל למישהו הצלחה. למשל לפני דייט, מבחן, או נאום. יפנים משתמשים בו באופן יומיומי, ואי אפשר להגיד אותו יותר מדי פעמים. 

כשהאמא המארחת הגישה לי נאטו, מאכל שנוי במחלקות גם בקרב היפנים, ושנוא במיוחד על גאייג׳ינים, היא אמרה לי Ganbatte kudasai, שזו הגירסה המנומסת. עניתי, hai, ganbarimasu, שזה ״כן, אעשה כמיטב יכולתי״ וניסיתי להתמודד. 

אז מתי התרגום המילוני good luck לא מתאים? כשרוצים לאחל למישהו בהצלחה בסיטואציה שאין למעשים שלו משמעות. אם למשל מישהו שלח טופס לוטו, אין טעם להגיד לו ״עשה את הטוב ביותר שלך״, כי כאן רק המזל משחק תפקיד. יפנים לא מאמינים במזל אלא בהשגת מטרות דרך עבודה קשה ואחריות אישית למעשים ותוצאות, לכן בכל פעם שאדם נגש לביצוע פעולה חשובה תוכלו לאחל לו Ganbatte kudasai, והוא יעריך את זה מאד. 

בתמונה הונאצו-סאן המוכשרת, מציירת את הקאנג׳י שמבטא את השם שלי, לאחר מכן היא הגישה לי את המכחול כדי לנסות בעצמי, ואיחלה לי את אותה ברכה. 






おはぎ אוהגי

אתמול חל ביפן חג הגיהאן 彼岸 חג בודהיסטי שבו נזכרים ביקירים שנפטרו, ויפנים רבים חוזרים לעיר הולדתם כדי לבלות עם המשפחה. החג מתרחש ב21 במרץ, ביום בו שני חצאי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים באופן שווה, כך שזמני החושך והאור של היממה יוצרים שני חצאים מדוייקים. 
גם האמא המארחת שלי נסעה אל המשפחה שלה, בזמן שאני ביקרתי בהאייצ׳י, והיום לארוחת בוקר הכינה לי מאכל מסורתי שאוכלים בחג הזה. הוא נקרא אוהגי, או בוטאמוצ׳י (שניהם על שם פרחים). 

מכינים אותם ע״י השרייה של אורז למשך שעות ארוכות במים, ואז מבשלים אותו ויוצרים כדורים. נהוג לצפות אותם באנקו, אבל גם תוספות אחרות מקובלות. בצלחת יש ציפוי אנקו, שומשום שחור וקינאקו (קמח פולי סויה). בצד פולי סויה פריכים. 

איטאדאקימאס!







© Memories of a Gaijin
Maira Gall